מדליון

בלה בריזל, עומר הלפרין

מלון סול, טשרניחובסקי 17, תל אביב - יפו

פתיחה: 22.7.2021, 19:00 —  21:00

23.7 –  27.7,  12:00 – 18:00

ציוריהן של בלה בריזל ועומר הלפרין מבטאים ממד פיוטי ומאגי של דיוקן אישה. בלה בריזל (1929–1982) הייתה ציירת ישראלית שהתגוררה עם בעלה, הצייר סיומה ברעם בין תל אביב, פריז והאי פורמנטרה. הם נהגו להציג יחד את ציוריהם כזוג – היא את דמויותיה המכונסות, והוא את נופיו המטפיזיים. בריזל נולדה בירושלים למשפחה חרדית, ולמדה ציור ב"סטודיה" של אהרון אבני אצל יחזקאל שטרייכמן, מרסל ינקו ואביגדור סטימצקי. בשנות החמישים עברה ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות בפריז, וב־1955 זכתה בפרס הציירים הישראלים בפריז. היא הכירה את פבלו פיקאסו שביקר בכמה מתערוכותיה, והשפעתם של מארק שאגאל ואמדאו מודיליאני ניכרת בציוריה אשר מאופיינים בדמויות נוגות. זרועותיהן המוארכות של דמויותיה הנשיות מחבקות את ראשיהן כמדליון. במעגל סגור, ראשים כדוריים אלו שמבטם האטום מופנה פנימה, מרמזים על כמיהה לעולמות אחרים, לספירות עליונות ושמימיות.
הדיוקנאות והסיטואציות הרוחניות המתוארים ברישומי הפחם והפסטל המתעתעים של עומר הלפרין (נ' 1984) מושכים את המבט פנימה, כמו דלת פתוחה למחצה שדרכה אפשר להציץ לצופן כמוס. התהליך החומרי שבולט בעבודותיה של הלפרין כולל שכבות רבות של הוספה והסרה, מילוי והסתרה, אשר מרחיבים את ממד העומק בציור. הקומפוזיציות מאורגנות היטב, אם כי כל ציור שונה ומתווה לעצמו עולם שספוג קדרות, הגות וכעין כישוף.

001.jpg
002.jpg

עומר הלפרין, כרמל

2021

פסטל על מזונית

57x57 ס״מ

003.jpg
005.jpg

בלה בריזל, כותרת לא ידועה

שנה לא ידועה

שמן על נייר

29x42 ס״מ

אוסף פרטי

006.jpg
008.jpg

עומר הלפרין, מעטפה

2021

פסטל ופחם על נייר

59x56 ס״מ